התרשמויות אישיות מיום עיון על יצירתו של דני קרוון- בין אדם למקום 

 בית לאמנות ישראלית של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, ערך  ב-13.12.19 לאמן דני קרוון, יום עיון על יצירתו רבת השנים לכבוד יום הולדתו ה-89. דני קרוון, הפסל והארכיטקט, מחשובי האמנים בישראל, חתן פרס ישראל לפיסול 1977, זוכה בתואר "אמן השלום" של אונסקו (1984). בין עבודותיו הנודעות: אנדרטת חטיבת הנגב, כיכר לבנה, כיכר התרבות ועבודות רבות נוספות בארץ ובעולם. כיום קרוון ממשיך לעבוד בסטודיו שלו בתל אביב, אם כי כבר אינו יוצר עבודות ענק. הוא רושם ויוצר דגמים, ולאחרונה הציג סדרה מפסליו החדשים בגלריה גורדון. יום העיון  הוקדש לנחמה ריבלין ז"ל שאהבה אמנות ישראלית. והיה במעמד נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין.

לא פשוט היה לקנות כרטיסים ליום עיון זה. מיד שראיתי את הפרסום וצלצלתי להזמין, נאמר לי שכל הכרטיסים אזלו. כשסיפרתי על עבודותי על נחמה ריבלין ועל רצוני להגישם לנשיא, עדיין קיבלתי תשובה שלילית. לאחר שבוע התקשרו אלי שנפתח אולם נוסף בו יוקרן האירוע

. הסברתי שאני בעל תעודה ירוקה וחייב להיות באולם הראשי, עדיין קיבלתי תשובה שלילית. רק לאחר ששלחתי את עבודותי על נחמה ריבלין, לעידית עמיחי, קבלתי לבסוף טלפון והצלחתי לרכוש כרטיסים לאולם הראשי.

פתחה את הכנס המארגנת עידית עמיחי, מנהלת בית לאמנות ישראלית, שסיפרה על היכרותה עם קרוון בתקופה בה עבדה כנספחת תרבות בשגרירות ביפן. ביפן הוצגו עבודותיו ב-11 מוזיאונים שונים. כן הוזמן קרוון לתכנן מספר גנים ציבוריים, וקיבל את פרס הקיסר של יפן (1996). הגנים שלו שונים באופן מהותי מהגנים היבשים ומגני הצמחייה היפנים, ויחד עם זאת הם משתלבים בהרמוניה בסביבה ובאסתטיקה היפנית הקפדנית.

אחריה דיברה בתו נועה קרוון כהן. נועה סקרה את תולדותיו של אביה וסיפרה שהצלחתו הגדולה של אביה, הגיעה באופן בלתי צפוי, בעודו איש צעיר, עם תכנון האנדרטה לחטיבת הנגב בשנת 1963 (בנייתה הסתיימה ב-1968). אנדרטת הנגב, העבודה הסביבתית הראשונה שלו, היא שנתנה לו את אוצר המילים והצורות, אלמנטים שמאז ועד היום הימשיך לעבוד איתם כמו  הצורות הגיאומטריות, רוח, אור וצליל. קודם לכן התמחה בעיצוב תפאורות לתיאטרון ולמחול, בין השאר לעבודות המוקדמות של להקת בת שבע וללהקה של מרתה גרהם. בשנות ה?70 קרוון הציג בביאנלה לאמנות בוונציה ובדוקומנטה בקאסל,                             

בעקבות החשיפה הבין?לאומית יצר עבודות בכל העולם מצרפת וספרד עד יפן, מתל אביב ובאר שבע ועד ברלין. הוא יצר עבודות אדירות ממדים בצרפת, שם התגורר חלק מהזמן, וגם זכה בתואר לגיון האמנויות הצרפתי. חלק מעבודותיו בצרפת היו ?ציר המרכזי (Axe Majeur) בעיירה סרז?י פונטואז. כיכר המוקדשת לשארל דה גול בנאנט, ובאירוע המילניום שיגר קרן אור בין שערי הנצחון בשאנז אליזה ובלה דפנס. עבודותיו, הגיעו לממדי ענק, והתאפשר לו ליצור גוף עבודות נדיר בהיקפו.

ד"ר דליה מנור סקרה את מגוון עבודותיו בארץ ובעולם. דני קרוון תכנן את כיכר התרבות בתל אביב, במפגש בין שדרות רוטשילד לשדרות בן ציון. את קיר התבליט לבניין בית המשפט בתל אביב בו ציטט מובאות מהמקורות שעסקו במשפט וצדק. בהמשך יצר את תבליט הקיר הדרומי באולם מליאת הכנסת ?שאי שלום ירושלים?.

היא הציגה את עבודותיו העיקריות:

אנדרטת חטיבת הנגב, באר שבע, 1963-1968

כיכר לבנה, תל אביב 1977-1988

מגדל יד לשריון, לטרון

"הציר המרכזי" (Axe Majeur), סרז'י פונטואז, 1980

"מעלות", בין קתדרלת קלן למוזיאון לודוויג, קלן, 1980-1986

"דרך האור", הפארק האולימפי בסיאול, 1986-1987

"כיכר הסובלנות" (לזכר יצחק רבין), משרדי אונסק"ו, פריז, 1993-1996

"צפון", דיסלדורף 1990 - דיסקת פלדה בכניסה הצפונית לבית הנבחרים של מדינת נורדריין-וסטפאליה

"נתיב זכויות האדם", נירנברג, 1989-1983, עבודותיו תמיד נובעות מהמקום שבו הן ניצבות ומקושרות לא פעם לתכני שלום וזכויות אדם. בנירנברג סירב בתחילה לעבוד, עד שהבין שהעיר שבה חוקקו חוקי הגזע עשתה תפנית וחרטה על דגלה הגנה עיקשת על זכויות אדם. השדרה שתכנן שם תרמה לשינוי ברוח המקום.

"מעברים, מחווה לוולטר בנימין", בפורט בו, ספרד, 1990-1994

"מעיין", מוזיאון האומנות של מחוז מיאזקי, 1993-1995

"נתיב השלום", ניצנה, 1996-2000

שדרת שארל דה-גול, לה דפאנס, צרפת, 1989-2000

"בראשית", נפת קגושימה, 2000

"שעון שמש 1980", בגבעת רם שבירושלים

כיכר התרבות בתל אביב, 2011

האנדרטה לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות, 2013

אתר הנצחה לשואת הצוענים, ברלין 2012 - באנדרטה לזכר הצוענים (סינטי ורומה) בברלין הוא שילב בריכת מים ועבודת סאונד, ויצר סביבה שמבודדת את הבאים מהרחובות הסואנים שסביב.

הנשיא ריבלין דיבר על רעייתו נחמה ועל אהבתה לאמנות. הוא  הזכיר שהוא מכיר את קרוון מהתקופה  שיצר את תבליט הקיר הדרומי באולם מליאת הכנסת ?שאי שלום ירושלים?, המושתת על ערכי מגילת העצמאות. בשבתו כיו?ר הכנסת, הזמין אותו לחתום על העבודה, כדי ששמו לא יימחה.

דני קרוון עצמו נתן הרצאה על עבודה אחת שלו  האנדרטה ?מעברים?, בפורט בו, ספרד. הוא סיפר שביקשו ממנו להקים אנדרטה לוולטר בנימין. ביום שבא לפורט בו, עמד על הגבעה מעל הים ולמטה הייתה מערבולת מטורפת,  הוא לא יכול היה להתיק את העיניים והבין שהטבע מספר את סיפור הטרגדיה של בנימין.  ולטר בנימין, הפילוסוף וההוגה היהודי החשוב, נמלט מהנאצים והגיע בכוחותיו האחרונים מצרפת לעיירת הגבול הספרדית פורט בו, אך שם אחז בו ייאוש והוא התאבד. את הדרמה שהתחוללה בנפשו יצק קרוון במפגש בין קירות הברזל, הים והרוח והעץ הבודד, באנדרטה ?מעברים?, כשם עבודתו הבלתי גמורה של בנימין. קרוון שתל שם עץ ברוש ובגלל הרוח העזה מהים הוא נטוי תמיד. הוא סיפר שגדל בבית של גנן אביו. פעם ליד החמאם ביפו, אביו הראה לו קשת בנויה, שבין העמודים שלה השאירו מקום לעץ דקל שפורץ כלפי מעלה. זה משהו שהרשים אותו ואימץ לעבודות שלו. כן סיפר שבשנה שעברה, כשעבר בכנסת החוק השולל את מעמד הערבית כשפה רשמית בישראל, ביקש קרוון לכסות את הקיר שיצר – כמחאה על ההקצנה הפוליטית ועל פגיעת חברי הכנסת בערכי השוויון והדמוקרטיה.

האחים היימן הציגו סרט  שבו האמן דני קרוון, המכונה "האיש שגורם למקומות לדבר?,  שעבודתו השפיעה על סביבות מרובות ברחבי העולם, יוצא למסע בין עבודותיו.  אחרי שצילמו בארץ, בכיכר לבנה, באנדרטת הנגב, עכשיו הם רוצים שיסע איתם לצלם בכמה עבודות חשובות, כמו פורט בו בספרד ועבודות ביפן.

אורח הכבוד היה במאי הסרטים וים ונדרס ("מלאכים בשמי ברלין" 1987). הרצאתו של ונדרס על קרוון ועבודותיו נשאה את הכותרת ?האיש שגורם למקומות לדבר?. גם קרוון עצמו, כשהוא מסביר את אופן התגבשות עבודותיו אומר שהוא ?מקשיב למקום?, כל מקום ומה שמתאים לו.